החלטה בתיק ב"ל 2065-10

1.         זוהי תביעה להכרה באירוע מיום 21.8.07 כתאונה בעבודה מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).

2.         התובע יליד 1961 עובד מזה 25 שנים ובמועד הרלוונטי לתובענה בעיריית בני ברק, כאחראי על פינת החי בעירייה.

            גרסתו של התובע פורטה בכתב התביעה ובתצהירו כדלקמן:

א.      ביום 21.8.07 הגיע התובע לפינת החי על מנת לוודא שהכל תקין בטרם יציאתו לחופשה מתוכננת. אז התברר לו כי אחד מתוך  ארבעה יעלים חדשים שהגיעו לפינת החי ברח. (בהמשך התברר כי יעל נוסף ברח אך אין לכך רלוונטיות לעניין שבפנינו).

ב.       התובע ביחד עם עובדים אחרים החל במרדף אחר היעל בניסיון לתפוס אותו ולהשיבו בחזרה לפינת החי.

ג.        בשלב מסוים קפץ היעל אל מעבר לחומה המקיפה את פינת החי אשר נמצאת בסמוך לכביש. התובע אשר חשש שמא היעל יברח לכביש, טיפס על החומה וניסה להגביל את תנועותיו של היעל תוך שהוא חוסם אותו.

ד.       בבואו לרדת מהחומה נאחז התובע עם יד ימין לצורך תמיכה במוט ברזל התומך את החומה, אולם כנראה בשל משקל גופו הכבד התעקם מוט הברזל, והתובע נותר תלוי באויר כשכל משקל גופו על ידו הימנית, תוך שהוא מותח את יד ימין. התובע החל לחוש בכאב עז בכתף.

ה.      התובע מציין כי מדובר בחומה בגובה 2.5 מטר, ואשר מתחתיה היתה גדר תיל ולכן הוא נתלה על המוט, מחשש שיפול על הקרקע וייפצע.

3.         התובע מציין כי למרות שחש כאב עז בכתף ימין, האמין וקיווה כי יצא לחופשה ינוח והכל יבוא על מקומו בשלום ולכן לא פנה לטיפול רפואי. כך במשך חודשיים המשיך לעבוד ולתפקד תוך שהוא סובל מכאבים בכתף וביד ימין אשר הופיעו בעיקר במאמץ כשהוא מאמין כי הכאבים יחלפו תוך פרק זמן ועל כן לא פנה לרופא.

4.         לגרסת התובע במהלך החגים בחודשים ספטמבר - אוקטובר  2007 באחד הביקורים בבית הכנסת, הרים ספר תורה וחש שוב באותו כאב חד בכתף, שלאחריו החליט לפנות ולקבל טיפול רפואי.

            התובע ביקש להיבדק על ידי אורטופד והתור נקבע לחודש דצמבר 2007. בבדיקות שבוצעו התברר כי התובע סובל מקרע בכתף.

5.         התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בפגיעתו כתאונת עבודה. אולם הנתבע דחה את תביעתו בטענה כי לא הוכח אירוע תאונתי שנגרם תוך כדי ועקב עבודת התובע.

            מכאן התביעה שבפניי.

דיון והכרעה

6.         בקביעה העובדתית אם היתה תאונה אם לאו יש לייחס משקל רב " להתבטאויותיו של תובע בסמוך לאחר האירוע הנטען, מועד שניתן להניח, כי האיש מסיח לפי תומו. בית הדין  יעדיפן, בדרך כלל, על פני התבטאויות מאוחרות יותר של תובע בעת הגשת התביעה לבית הדין" ( עב"ל 248/98 מקסים פרץ נ המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך לג (29) 24). במסגרת זו יש לתת משקל מיוחד למסמכים הרפואיים, מתוך הנחה כי חולה ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון ( דב"ע מט/23-0 המוסד לביטוח לאומי נ. שמעון הירשהורן, פד"ע כ 349).

7.         במקרה דנן, עשה עלינו התובע רושם מהימן ושוכנעתי באמינות גרסתו. התובע היה עקבי בתאור גרסתו הן בהודעתו בפני חוקר המוסד והן במסגרת חקירתו הנגדית ולא נמצאו בה סתירות. ב"כ הנתבע ביקש להפנות לשינוי גרסת התובע בתצהירו לעומת טופס התביעה שם נרשם: " עליתי על החומה המקיפה את פינת החי, מעדתי ותפסתי את גדר הרשת, בכדי לא ליפול למטה. נתלתי על הגדר ביד אחת... ". התובע הסביר כי הגדר הייתה בנויה שאריות של רשת ומוטות ברזל (עמ' 2 ש' 24-25), אני סבור כי אין המדובר בהבדלי גרסה מהותיים.

8.          גרסתו של התובע נתמכה בעדותם של שני עדים נוספים: מר אלקנה מלכא- אשר עובד ומתנדב בפינת החי ומר אברהם שבתי אשר משמש כמשגיח כשרות ובמסגרת תפקידו בין היתר, עוסק בהעברת מעשרות ועבודה התנדבותית בפינת החי.

            מר מלכא אישר את גרסת התובע באשר לבריחת היעלים ביום 21.8.07. כמו כן העיד כי זכור לו במפורש שהבחין בתובע עומד על החומה המגדרת את המכלאה הגובלת עם כביש גהה בניסיון למנוע מהיעל לצאת מחוץ לחומה וכי בסיומו של המרדף התלונן בפניו התובע על כך שבעת הירידה מהחומה הוא מתח בחוזקה את יד ימין והוא סובל מכאבים וחושש שהם יפריעו לחופשתו.

            מר שבתי העיד גם הוא על אירוע בריחת היעלים אשר הוא היה שותף בניסיון ללכדם. מר שבתי מציין כי הבחין בתובע עומד על החומה ואף הוסיף כי לאחר המרדף עת שהה בחדר העובדים, הגיע התובע והתלונן על כך שבירידתו מהחומה הוא מתח את יד ימין והוא סובל מכאבים בכתף וביד וכי לאור תלונותיו שלף בקבוק קרח מהמקרר והניח לתובע על היד בניסיון להרגיע את הכאב.